פרוטוקול בתיק עת"מ 16295-03-12

ב"כ העותרות : לשאלת בית המשפט, בעקבות ההחלטה של הוועדה המחוזית, דנו בבקשות.

אנחנו לא כופרים בחלק האופרטיבי של ההחלטה, אנחנו קיבלנו עלינו שאנחנו צריכים לקיים דיון וכך עשינו. אנחנו כופרים בהנמקה שנכפתה עלינו ע"י ועדת הערר, אשר תוחמת את מסגרת השיקולים שזכותנו או לא זכרתנו להחליט.

אני מפנה לסעיף 11.10 לערר של חברי, בערר עצמו נטען כך: "ניתן לבטל את החלטת ועדת הערר בקבלת פסק דין בלבד ואין זה ראוי לעשותה פלסטר על ידי התניית תניות בלתי רלבנטיות מפלות ובלתי ניתנות לביצוע". הם תוקפים כבר את אותם התנאים, אשר נכנסתי בהחלטת הוועדה המקומית, מתוך אמירה שצריכים להגיע לבית המשפט כדי לנקות את אותן הקביעות. אז נוצרה סתירה. יש בהחלטת ועדת הערר, בפסקה השנייה בשורה הראשונה, "אולם בפועל הוצהר בפנינו מפורשות כי הסיבה לאי הוצאת ההיתרים אינה העדר התשתיות ..." אנחנו טוענים כי לא היה ולא נברא. אני מגיע בפני וועדת הערר, כשעל ההחלטה שלה כתוב הוצהר כי הסיבה האמיתית ...

יש למשל את האמירה "זהו איננו נימוק תכנוני" האמירה הזו נסובה על הנושא של שינוי הרכב אוכלוסיה. אנחנו כופרים בכך והבאתי פסיקה לעניין זה. משהו בתנאים שקבעתי, נוגעים לעניין ההיתר. קבענו בסוף ההחלטה, כי בכוונתנו לעתור לבית המשפט הזה, וכתבנו לדעתנו יש סמכות לשקול שיקולים שונים מורחבים בטרם מתן היתר הבנייה. כל שאני נדרש כאן, אני מסתמך על דברי חברתי ב"כ ועדת הערר, אשר דייקה בתגובתה ואני חושב שאם אצטט מספר דברים משם ואוכל לתת להם תוקף של הבהרה, אוכל לבוא בשערי וועדת הערר, ב-18/06 במצב נקי יותר. יש כאן קביעה "זהו איננו נימוק תכנוני" איך אני יכול להתמודד עם זה?

ב"כ המשיבה 1 : באשר לטענה לגבי הנימוק התכנוני או לא, אני עדיין חוזרת ומדגישה את מה שנאמר בתגובה. אנחנו לא במסגרת תכנון תוכנית ולא התנגדות לתוכנית, אנחנו לא בפני הועדה המחוזית, אשר שמעה כבר את השיקולים ואת הטענות התכנוניים, והביעה את מגמתה ביום 05/12/11. אנחנו בשלב של הוצאת היתרים, הפניתי לפסיקה הרלבנטית, לשיקולים שעל הוועדה המקומית לשקול. לגבי הטענה של חברי, בנוגע להחלטת הוועדה, החלטת וועדת הערר היא פשוטה, אמרה לוועדה המקומית תדונו בבקשות ותקבעי לפי שיקול דעתך, היא אמרה יש תשתיות בסמוך, תדונו בזה. הנימוק שזה לא שיקול תכנוני, אנחנו עומדים מאחוריו, זה לא פשוט להגיד שאני רוצה לשנות תכנון, בשביל לשנות אוכלוסיה מסוימת או למנוע מאוכלוסיה מסוימת לאכלס.

ב"כ העותרות : אין מחלוקת שתוכנית תקיפה מחייבת הוצאת היתרים לפיה. אין מחלוקת גם כי קיימת פסיקה נרחבת של בתי המשפט, כי העדרן של מערכות מים וביוב יכול להובי לדחייתה של בקשה להיתר. אין גם מחלוקת, כי ביצוען של מערכות מים וביוב, דורש תקצוב ותעדוף מתאימים וכאן אני מגיע לזיקה, בנושא הרכב האוכלוסייה לנושא הרכב התשתיות. הזיקה הינה בכך, שכאשר רשות מקומית קורעת תחת נטל תקציבי וטבריה נמצאת במינוס 200,000,000 שקל, היא מנסה להציל עצמה, הדרך האחת הינה ליזום תוכנית אשר תציל את המתחם הזה, מכך שיהיו בו אוכלוסיות שצורכות שירותים בהיקפים אדירים, מבלי כל שיתוף במסגרת הפרנסה של העיר. הדרך הזו, תוך כדי שהיא מנסה לקדם תוכנית מתאר וביד שמאל לעמוד במדויק על כל הוראת תשתית קיימת, על מנת שלא ייכפה עליה על ידי ועדת הערר במשתמע, כאשר היא אומרת, יש מספיק תשתיות, אין זה שיקול תכנוני תקף, רוצה לומר, כי מחרתיים אני תקף לתביעת נזיקין חמורים, כאשר לא ביצעתי את עבודת התשתיות המתבקשות מן התב"ע. ברגע שאישרו את התוכנית הקודמת, הבנתי את הבעיה שאני ניצב בה מולה. אני מצוי בפני ועדת הערר הארצית על אותה החלטה. לשאלת בית המשפט, הערר תלוי ועומד וטרם נקבע לו דיון. כל מה שאני צריך, זה שאני יכול לבוא ביום 18/06 בפני ועדת הערר, נקי ממספר קביעות;

ב"כ המשיבה 1 : אני לא מסכימה שבפני וועדת הערר תועלה שוב הטענה, זה כבר נטען בפניה את הטענות האלה והיא כבר הכריעה בזה.

ב"כ העותרות : כאשר וועדת הערר באה ואומרת לי "אין להתחשב ברעיון תכנוני ... " גם את השיקול האמיתי שלי, היא אמרה הוצהר מפורשות, כי הסיבה אינה התשתיות. איך יראו התנאים החדשים שלי, אשר כולן עוסקים בתשתיות, נוכח מה שהוצהר כאן?! קראתי את תגובת המדינה ואני אומר כי בדין הגשתי את העתירה, מאחר וזה לא נוסח שמובהר, שנובע מן הניסוח של החלטת ועדת הערר. נוצר כאן מצב ניסוחי מסוים, ועדת הערר אולי ניסתה להגיד משהו, שלצורך ההכרעה אם יש לדון אם לאו בבקשות, אי אפשר להביא את הנושא של העדר תשתיות כנימוק.

ב"כ המשיבה 2 : בית המשפט יושב כדי לדון בתוצאה האופרטיבית של ההחלטה, התוצאה הזו כבר התקיימה בפועל, הסתיים כל ההליך, משום שאנו נמצאים בפני ועדת הערר אשר צריכה להחליט. חברי מנסה להשיג הישגים ואני מתקשה לדעת איך בית המשפט הזה יוכל לתת להלם אותם. ההליך הבא לא קשור להליך שמתנהל כאן. מנסים ליצור מראית עין, או שבית המשפט הזה יתערב בהחלטה הקודמת או להשאיר ענן מעל ראשה של הוועדה. אין מה לדון ברגע שהם קיימו את ההחלטה ורשות אחרת, ערכאה אחרת קיבלה את הדיון, היא יכולה לדון בזה. מה נשאר כאן לדון מעבר לבקשות של תיקון פרוטוקול או ניסוח הבקשה? ההחלטה, כפי שאמרתי, ברמה האופרטיבית היא פשוטה, וועדת הערר הייתה מוסמכת להורות על הוצאת היתר, ולדאבוננו היא לא הוציאה. ההחלטה הייתה שלילית ועל כך הוגש ערר. כל טענה שחברי רוצה, הוא יכול לטעון. ועדת הערר תדון בערר, או שהיא תדחה או תקבל, אני מניח שאחד הצדדים יערוב, ואנחנו נגיע בפני ערכאה זו.

אין לנו התנגדות ולא נטען כי בעתירה הבאה היה ותוגש, חברי מנוע מלעורר איזו טענה שהוא רוצה.

אנחנו לא נסכים שחברי יוכל להגיש את הערר, אגב, הוא איחר כאן ואנחנו יש לנו הרבה טענות, לא נסכים להגיש עתירה חוזרת על ההחלטה ההיא. מה שאנחנו יכולים להצהיר, בעתירה הבאה, אם תוגש, על ההחלטה שעוד לא ניתנה על ידי ועדת הערר, חברי לא יהיה מוגבל בטענותיו.

ב"כ המשיבה 1 : יש כאן שני נושאים, יש את הנושא של התשתיות, מחד, ויש את הנושא של השיקולים לשנות את התכנון מבניה רבויה לצמודת קרקע. לגבי הנושא של התשתיות, ברור שוועדת הערר קבעה כי הנושא יוחזר לוועדה המקומית אשר תקבע את התנאים שהיא רואה לנכון ועל החלטתה גם הוגש ערר וזה תלוי ועומד.  לגבי הנושא השני, אינני רואה לנכון שאנחנו נסכים לזה שזה יידון מחדש, אנחנו עומדים על זה, ששינוי תכנון ... לא נוכל להסכים שזה יועלה שוב.

ב"כ העותרות : מפנה לנספח 1 להודעת העדכון ולהוספת האסמכתאות שלנו, בסעיף 3. בחלק המודגש של ההחלטה. כאשר נעלה בין שיקולנו את השיקול של תקצוב וסדר עדיפויות ומצב כלכלי של רשות, לא נוכל לחיות עם החלטת ועד הערר וזה לא שיקול תכנוני תקף, עם נימוק זה לא אוכל לחיות. אני מבקש שבהסכמה שתינתן, יירשם שאני אהיה זכאי לטעון כל טענה.

באי כח הצדדים : בהמלצת בית המשפט, מוסכם עלינו כי העתירה תמחק, בכפוף לכך שהמשיבים מצהירים כי אם וכאשר תוגש עתירה חדשה בעקבות החלטת ועדת הערר שתינתן במסגרת העררים שהוגשו על ידי המשיבה מס' 2 כנגד תנאי היתרי הבנייה, לא תהיינה העותרות מושתקות מלהעלות כל טענה עקב כך שחזרו בהן מעתירה זו ולא עמדו על בירור העתירה כנגד החלטת ועדת הערר מיום 17/01/12.

<#5#>

פסק דין

בהתאם למוסכם, אני מורה על מחיקת העתירה.

המזכירות תפעל להחזרת יתרת אגרה, בהתאם לתקנות בתי משפט (אגרות), הואיל וההליך נמחק על פי בקשת העותרות בשלב מקדמי.

<#3#>